<h1>בדק הבית לרא"ה על תוה"ב בית רביעי שער שני</h1>
<h2>דף סא:</h2>
כתב החכם מי שהוא חשוד למה שאין הרבים רגילין להקל אין מפקידין אצלו בלא חותם. ואם הם דברים שיש לחוש לחליפי איסור של תורה צריך חותם בתוך חותם אבל באיסורין של דבריהם בחותם אחד סגי להו, דגרסינן בע"א בפ' אין מעמידין אמר רב חבי"ת אסור בחותם אחד חלב בשר יין תכלת חמ"פג מותר בחותם אחד חלתית מוריס פת גבינה מותרים בחותם אחד ע"כ. ודבריו תמהים במה שאמר בתחלת דבריו למי שהוא חשוד למה שאין הרבים רגילין להקל אין מפקידין אצלו בלא חותם, מאי קאמר אם הוא חשוד לדבר זה פשיטא ולא בעינן טעמא דחשיד למה שאין הרבים רגילין להקל, ואם אינו חשוד לדבר זה כי חשוד לשאר דברים שאין הרבים רגילין להקל בהם מאי הוי, והלא מומר לדבר אחד אינו מומר לשאר דברים, וכן מה שכתב בחב"ית וחמ"פג אינו כשיטת הירושלמי (פ"ב, ה"ג) ולפי שיטת הירושלמי כל שאיסורו בגופו כגון חשש חליפין וליהוי נמי איסורא דאוריתא בעינן שתי חותמות. וכל שאיסורו מחמת חשש תערובת אי נמי איסורא דרבנן סגי בחותם אחד לבד מיין דהחמירו בו ואליבא דרבנן דבעו בה שני חותמות ודלא כרבי אליעזר דלדידיה בחותם אחד סגיא והלכתא כרבי אליעזר, ורב דאמרה אליבא דרבנן נקטה אבל איהו כר' אליעזר סבירא ליה, וחלב דחמ"פג הא מתרצינן ליה בגמרא דמפקינן חלב ועייל חתיכת דג שאין בה סימנין. והלכתא בעינן שני חותמות ביין חותם בתוך חותם כגון מטהר יינו של נכרי ברשותו דבהא כולי עלמא מודו דבעינן שני חותמות חותם בתוך חותם כדאיתא בהדיא בפרק רבי ישמעאל (ס"א, א') וכל היכא דמשכחת בשום דוכתא דבעינן ביין שני חותמות, ומאי דפרישנא נמי בפרק אין מעמידין היכי דמי חותם בתוך חותם, כלהו אליבא דהלכתא במטהר יינו של נכרי ונתנו ברשותו.
